ההיסטוריה של הרב אבינר
מתי ומהיכן צץ לתודעה הציבורית
מתוך כתבת ראיון בעיתון ירושלים (אמיר שואן. 25.2.25.)
"הרב אבינר, נשוי לשפרה ואב לתשעה, נולד ב-43', בזמן מלחמת העולם השנייה, בעיר ליון שבצרפת.... אחרי המלחמה הצטרף אבינר לתנועת הנוער בני עקיבא. הוא למד הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת סורבון היוקרתית, ובהמשך שירת בתחום זה בצבא הצרפתי. כבוגר בני עקיבא וחבר הנהלת התנועה בצרפת עלה אבינר ב-66' ארצה, התיישב בקיבוץ שדה אליהו וגויס לצה"ל. כיוון ששירת בעבר בצבא הצרפתי קוצר שירותו... ב-68' הצטרף אבינר לישיבת מרכז הרב של הרב צבי יהודה קוק... לאחר שסיים את לימודיו והוסמך לרבנות (אחר שנתיים בישיבה) עבר אבינר לקיבוץ לביא ושימש במשך שבע שנים רב המקום. מקיבוץ של בני עקיבא בתחומי הקו הירוק עבר להתגורר במושב קשת שברמת הגולן, וב-80' התמקם בהתנחלות בית אל".
מתוך "אחים יקרים" - קורות המחתרת היהודית (חגי סגל, 1987).
"בין ששים משתתפי הסדר ההיסטורי הראשון (בממשל בחברון)... שלמה אבינר (אז, לנגנואר), עולה מצרפת, היה אחד מהם. הוא הגיע למלון בשעות אחר הצהרים, סמוך לכניסת החג, וכל כולו אומר תמהוניות: מסופר כחייל מארינס, חבוש ברט צרפתי ולבוש מכנסיים רחבים להחריד, תרמיל על שכמו וחתול מנומנם בידיו. "שלום", פנה בקול חד וסרקסטי לבני הזוג גנירם, שהיו שרועים על כסאות נוח בפתח המלון, "פה זה המשוגעים האלה שבאו להקים ישוב יהודי בחברון? בסדר גמור, אני אתכם!" (עמ' 21-22).
"מדי יום חמישי בשבוע היו נשות המקום טורחות, עד השעות הקטנות של הלילה, על הכנת סעודות השבת. הן התעלמו כמעט לחלוטין משלמה אבינר, "הצרפתי", ששקד בפאתי המטבח על דפי הגמרא שהיתה פתוחה לפניו, מפקפקות בתוך תוכן אם יכולת הקליטה של הלז עומדת ביחס ישר לחוש ההומור המפותח ולליצנות שבו; עד שבליל ששי אחד, כשמלאכת הבישול כמעט תמה, הציע אבינר למבשלות להאזין לכמה דברי תורה מפיו, "במקום לדבר מעיישס". מחויכות נעתרו הנשים לפנייתו. בבוקר פשטה כבר השמועה ששלמה התגלה כעילוי נסתר. בלילי ששי הבאים התגנבו גם הגברים למטבח כדי להאזין לדרשותיו. אחר כך מוסדו השיעורים, ושמעו של שלמה אבינר הצעיר יצא כמרצה בחסד, בקי ורגיל לא רק בש"ס ובכתבי הרב קוק, אלא גם בפילוסופיה ובמדעים מדוייקים" (עמ' 24).
|  |
הרבנית מרים לוינגר - מתוך הקלטה:
"אני יודעת מה היה בממשל - שהוא צרפתי, קשקשן, קל דעת, והציבור קורבן שלו, כי כולם שמו בו אמון עיוור והלכו אחריו כמו עדר. עכשיו אנו מתעוררים מהרבה אמון עיוור שנתנו. אף פעם לא היה צריך לתת אמון עיוור. לי מאוד הפריע... אני לא מאמינה באבינר. נתנו בו אמון מוחלט. מה זה? אין ביקורת היום? צריך להיות ביקורת... תראה, אני באה ממשפחה חסידית. זה כמו בחצירות של החסידים. יוצרים מיתולוגיה מסביב לרב.
ש: את יודעת על ההיסטוריה של הרב אבינר?
ב"מרכז" הוא למד אולי שנה או שנתיים. הוא הגיע לממשל בחברון. בהתחלה הוא היה כאילו בסדר. אחר כך הוא התחיל עם הספרי פסיכולוגיה. כל ההתרועעות הזו. זה פסט-נישט רבנים מזדקנים לא עושים פסט-נישט.
בעלי שלח אותו להיות רב של קיבוץ לביא. לי התחיל להיות לא נוח עם כל העניין של הפסיכולוגיה בגרוש. גם לא ידעתי שהוא כל כך מסתובב עם נשים. מישהי שהיתה פה בחברון פעם אמרה לי שהיה סיפור פה בחברון עם נשים, אבל לא שאלתי.
אצלי 2 ועוד 2 זה 4. אני מדברת על דאורייתא. זה סימן שהבנאדם אין לו אמונת חכמים. אתה יכול לעשות כזה דבר ולהמשיך?!"
זמן הלימוד בישיבה:
הרב יעקב שפירא והרב זלמן מלמד סיפרו לנו שהוא למד ב"מרכז הרב" שנה אחת בלבד. באותה שנה הוא למד לרבנות, נבחן, והלך אח"כ להיות רב של קיבוץ לביא. בזה שהוא גאון אין ספק. השאלה היא האם שמעתם מימיכם על רב גדול שלמד בישיבה שנה אחת בלבד? האם יכול להיות שהוא הממשיך של הרצי"ה זצ"ל אם כמעט לא למד אצלו?
אחת המתלוננות - כתיבה שלה, מתוך תיאור הקשר איתו:
הכומר: יום אחד - זה היה יום ששי בבוקר - הוא התקשר אלי ושאל אותי אם אני מוכנה לקבל לביקור שני אורחים. "מי הם"? שאלתי בסקרנות. "הם שני גויים", הוא ענה, "אבל גויים טובים". "מה לי ולגויים האלה? מה אני אעשה איתם?", שאלתי את עצמי. הרב אבינר לא הסביר כלום והתביישתי לסרב או לשאול כי ידעתי שהוא שונא חקירות. עליתי את כל העליה מהואדי ופגשתי אותם על יד בית הספר. אחד היה כומר והשני כתב של רדיו נוצרי בצרפת. הבאתי אותם הביתה והם ראיינו אותי במשך שעה. זה לא מצא חן בעיניי שהרב אבינר משתמש בי כדי לשפר את קשריו עם נוצרים וכמרים ומפריע לי באמצע הכנות לשבת.
התייחסות הרצי"ה אליו:
הרצי"ה אמנם נתן לו הסכמה נלהבת בתור מסכם שיחותיו. אין ספק שלאבינר יש כשרון רב בתחום הסיכום. והאמת היא שלא היתה לרצי"ה סיבה מיוחדת לחשוד בו. אמנם מפליא הדבר שבראייתו הבוחנת צפה הרצי"ה את העתיד כבר אז. הרב יהושע רוזן סיפר לנו שהרצי"ה אמר לו כמה פעמים: "מפחד אני מבעלי הכשרון", והתכוון לאבינר (הרב יהושע רוזן, בן 70 לערך, הוא קודש קודשים לכולי עלמא. הרצי"ה אמר עליו שהוא "מסילת ישרים מהלך").
סיכום שיחות הרצי"ה:
סיפר לנו בנו של הרב ב. א.: לאבי היו הקלטות רבות של שיחות הרצי"ה. בזמנו ההקלטות היו על סלילים, ואבי רצה להעביר אותם לקלטות רגילות. לשם כך הוא מסר את סלילי ההקלטה לישיבת הגולן. להם היה מכשיר שהעביר את ההקלטות מהסלילים לקלטות. באותה תקופה הרב אבינר היה הרב של קשת. כאשר אבי הגיע לישיבת הגולן כעבור תקופה כדי לבקש את ההקלטות המוכנות, נענה לתדהמתו שהם לא שם. הרב אבינר בא ולקח אותם, ואמר שהרב ב. א. ביקש שיעבירו לו את ההקלטות לצרכי סיכום... כך השיג הרב אבינר את ההקלטות והחל להיחשב בזכות הסיכומים ל"ממשיך דרכו של הרצי"ה".
אלבום תמונות הרצי"ה:
עיין בחוברת, שגם את כל התמונות גנב אבינר מהרב ז.נ. שעמל במשך שנים רבות כדי לאסוף אותן. עיין בחוברת את פסק הדין של הרב גדעון פרל שהיה בורר בעניין, ומחייב את אבינר לשלם לרב ז.נ. על הזכויות ולשנות את הכתוב במהדורות הבאות.
ישיבת עטרת כהנים:
עיין בחוברת, שגם את הישיבה הזו אבינר גנב מראש ישיבה שכיהן שם לפניו. עיין שם בפסק הדין של הרה"ג אברהם שפירא, אותו עקף אבינר בדרכי עורמה.
הסכמות לספריו:
ההסכמות המפורסמות ביותר הם אלו שקיבל בתחילת דרכו, בספר "עם כלביא". הרב יעקב שפירא, בנו של ראש ישיבת מרכז הרב, סיפר לנו שכבר אז התלבט אביו אם לתת לו הסכמה. אך משום שהיה אז הרב הראשי, חשב שאין זה תקין שהרבנות הראשית לא תגבה את הרבנים העומדים תחת סמכותה. לכן הוא כתב הסכמה, ובתוך ההסכמה כתב: "חזקה על כל ת"ח שידע מה לקרב ומה לרחק". הוא חשב שאחרי דברים כאלה אבינר יהיה מספיק חכם ולא יפרסם הסכמה זו. אבל אעפ"כ אבינר פירסם.
לא זו בלבד, אלא שאבינר פירסם שוב את ההסכמה הזו במהדורה החדשה של השו"ת שלו – "שאלת שלמה", שיצאה לאחר שהרב שפירא התבטא עליו שהוא "עם הארץ, שוטה רשע וגס רוח". למותר לציין שהוא לא טרח לבקש את רשותו של הרב שפירא לפירסום החוזר של ההסכמה.
קשרים עם "המוסד" והשב"כ:
בספר "באהבה ובאמונה" ח"ב מקדיש אבינר את סיום הספר לזכרונות על דודתו. בתוך דבריו הוא מספר על עצמו שעבד ב"מוסד". מתלמידים שלו בעבר שמענו, שסיפר בכמה הזדמנויות שעבד גם בשב"כ, וזאת בנוסף להקלטה המצויה בידינו, בה הוא מספר בפירוש שהוא עובד בשותפות עם השב"כ, בכך שהם מתקשרים אליו ואומרים לו על מה צריך לכתוב לציבור הדתי, והוא עושה את דברם וכותב. בכך שעבד ב"מוסד" בוודאי שאין פסול. אלא שזה מסביר כל מיני קשרים שיש לו במערכות השילטון, בענייני משפט ופוליטיקה.
ציטוט מתוך "באהבה ובאמונה", עמ' 418 – "קורות דודה גיטל":
פעילות ב"מוסד"
כאשר עבדתי תקופה קצרה בעבור ה"מוסד" בארץ אויב, הייתי זקוק לאיש קשר בפריס. הצעתי את דודה גיטל, שהיו לה קשרי מסחר גם עם ארצות מוסלמיות. כאשר נצרכתי למסור דמה מה ל"מוסד", הייתי מתקשר אליה והיא היתה מעבירה להם. וכן בכיוון ההפוך. אחרי שסיימתי את שליחותי, החליט ה"מוסד" שהיא איש קשר מצוין, והמשיך לעבוד איתה.
הקלטה בעניין הקשר עם השב"כ:
ר.א. ...עכשיו השב"כ - אני דיברתי עם השב"כ. אני בקשר עם השב"כ.
ש. אתה בקשר עם השב"כ?!
ת. כן. אני בקשר עם השב"כ. לא שאני איש שב"כ.
ש. לא לא ודאי שלא.
ת. הם נעזרים בי. שואלים אותי, אני שואל אותם. הם אומרים לי תיזהר. אמרו שזה שקרים. הם לא אמרו לא זה ולא זה ולא זה ולא זה.
ש. ...לכן שאלתי האם מישהו בשב"כ דיבר איתך משהו.
ת. תראה, איך שיהיה פה מישהו משקר. או שהשב"כ משקר או שהוא משקר. אני לא יודע אבל זה לא כל כך רלוונטי. אני לא יודע. כי
השב"כ אין להם אינטרס ללכלך אותי. הרי הם הם נתמכים בי, הם משתמשים בי. הם אוהבים כוחות מתונים ואני סמן שמאלי.
ש. למה הם משתמשים בך?
ת. לא, הם אומרים לי: תראה, יש בעיות כאלה. תעזור לנו בבעיות האלה נגד הימין הקיצוני. הם מפחדים שהימין הקיצוני יעשה פיגועים,
יעשה דברים. הם מאוד מוטרדים ומפחדים מזה. שיהרגו יהודים, שיהרגו ערבים. הם כל פעם שואלים אותי, אבל אני אומר טוב, מה אני יכול לעשות. אני כותב איזה מאמר קצת מדבר על זה. אני לא יכול לעשות הרבה. אבל הם אומרים לי תדע לך מה שיהודים יורים על ערבים זה לא טוב, אז אני כותב מאמר שלא צריך לירות סתם על ערבים. הם אומרים לי תדע לך וזה אז אני כותב, יותר מזה. הם שואלים אותי מה אני חושב, איך אפשר לפתור את הבעיות. אין לי, אז משוחחים. במובן הזה. אין להם אינטרס להשמיץ אותי. איתי הם אף פעם לא דיברו על הנושאים האלה ואני לא יודע.
פעולותיו:
לאורך השנים קרנו של אבינר עלתה ועלתה. כישרונו בביטוי ובכתיבה, הזיכרון הרחב שלו, הבדיחות והחיוך, שבו רבים בקסם שלו. דברים רבים הוא חיזק בציבור הדתי. אולם דברים רבים הוא גם עיכב ועצר ורמס. בכל אותה תקופה הוא היה לאורך כל הדרך בקשר רומנטי עם כמה נשים, כבר מתקופת הממשל בחברון. הקשר נמשך על גבי שנים רבות. בכל אותה תקופה הוא גם כתב רבות על צניעות.
האם יכול להיות שהוא הכשיר את הקרקע לאט לאט ל"יום פקודה", כדי שיוכל למנוע את הציבור ממרד נגד המערכת של המדינה ונגד כל דבר שנוגד את חוקיה? האם יש לו בעיה פסיכופאטית שאיננו מבינים? האם הוא לוקה בפיצול אישיות, ומצד אחד הוא עושה דברים טובים באמת ולא רק בצביעות, ומן הצד השני הוא חוטא ומחטיא? האם הכל נעשה בזדון? איננו יודעים. לאלקים פתרונים. אנו מצטטים מתוך דבריהם של הרבנים שהתכנסו בעניין. גם הם נבוכו בשאלה זו:
רב א':
צריך להבין שיש פה בעיה עמוקה מאוד, שיש אלפי אנשים שחושבים שהוא עזר להם בעצותיו וכו'. יש הרבה בעלי תשובה בגללו. צריך לדעת איך להתמודד עם הבעיה. יש אלפים שחיזק אותם מבחינה דתית. יש כאן אישיות מיוחדת שיש הרבה דברים שהוא מקרב. מצד שני הפסיקה מעוותת, וגם בתחומים אחרים. על כל פנים יש לו השפעה חזקה על אנשים להתקרב. ולא יכולים לשמוע שהאיש מקולקל. גם אני לא מבין את התופעה של בן אדם כזה.
רב ב':
האם בדוק שהשפיע על אנשים?
שניים מהרבנים: כן.
רב א':
חלק מהחיזוק שהם קיבלו, שהוא אמר לא להיות קיצונים מיד, וזה עזר להם להתקדם. עכשיו הם יותר מקפידים ממה שהוא אומר, מנקים לפסח יותר מחצי שעה את המטבח, אבל בתחילה בזכות זה התחילו לשמור על פסח. יש אנשים שהדברים שלו מחיים אותם כל שבוע. איך מתמודדים עם אדם מורכב כזה?
רב ג':
בתחום של צניעות הוא חיזק אנשים. הפרדה בבני עקיבא ועוד. זו הבעיה: "מין במינו מחריב בה".
רב ד':
כל שקר שאין משהו מהאמת לא תופס. כך הוא שובה את הציבור והם נגררים.
|
