מסמך: איך "זיכה" בית הדין הרבני את אבינר בתשס"ה
ביום כ"ט באייר תשס"ה החליטו שלושה דיינים בביה"ד האיזורי של מדינת ישראל לזכות את "הרב" אבינר מכל ההאשמות בתביעת הרב אלבה ורעייתו. (מדובר בתביעה שעסקה בעיקר בתלונות שפורסמו נגדו בעיתון מעריב בשנת תשס"ג).
העמוד המצ"ב הינו העמוד האחרון בנימוקי ביה"ד לפסק שפסקו.
אין צורך להתעמק בכל החומר שבתיק כדי להבין כיצד זוכה אבינר. הזיכוי נעשה בדרך של "קל וחומר".
הדיינים מתייחסים לטענת התובעת שאבינר שידל אותה לבוא עימו למקום חשוך שאין בו עוברים ושבים.
לדבריהם מדובר בטענה מופרכת ואם בענין זה כך - קל וחומר לגבי שאר המקרים שהוזכרו בדיון.
האם זו הכרעה של בית דין או גיבוב של דברי הבל?
על פי אותו עיקרון אפשר לקבוע שאם אדם לא רצח קל וחומר שלא גנב וכן הלאה.
בית דין אמור להתייחס
לראיות
,
להקלטות
ולמכתבים
בכתב ידו של אבינר שהוגשו לדיינים. הדיינים ראו שהחומר שהוגש מפליל את אבינר ולכן העלימו אותו.
לא נותר להם שום נימוק הגיוני להאחז בו ולכן עשו מה שעשו.
הערה:
בחוברת שמפורסמת
באתר זה ישנו הסבר בעניין השידול של אשת איש לבוא עם אבינר למקום החשוך.
|
