תגובה לטיעונים המובאים באתר AVINER.ORG
מאת הרב עידוא אלבה, כפי שפורסמו על ידו
בפורום האתר
אקדים שאני בעלה של אחת מהנשים שהתלוננו על אבינר לפני כחמש שנים. והגשתי נגד אבינר תביעות שנוהלו בששה בתי דינים שונים (בגלל התחמקויות של אבינר) שחלק מהחלטותיהם מובאים באתר.
לאחרונה הקים אבינר אתר חדש (AVINER.ORG) בו הוא מנסה להשיב על המובא באתר זה. למרות שלא מוזכר באתר שהוא הכותב הדבר מובן מאליו משום שכל המכתבים שמובאים שם זה הם מכתבים שנשלחו אליו אישית, וכל ההסברים לעובדות הם דברים שלא הובאה עליהם כל עדות אחרת מלבד ההסבר שלו.
כבר כתבתי באחת התגובות שיותר ממה שיש ללמוד ממה שכתוב שם יש ללמוד ממה שלא כתב, כי זה ברור שעל הדברים שאינו כותב אין לו אפילו הוא אמינא של תשובה.
1. לכן הוא אינו מתיחס כלל
לקלטת המובאת באתר
שבה הוא מתיר צפיה בתמונות תועבה – אין לו מה לענות.
2. לכן הוא לא מתיחס כלל
לעדות
שאמר לאשה בהריון על דם הפרדות שליה שראתה, הצבע לא מטמא וגם מה שתמשיכי לראות לא יטמא (הרי הוא לא יודע מה היא תמשיך לראות) – אין לו מה לענות.
3. לכן הוא לא מתיחס כלל
לעדות
שאמר לאשה מינקת על דם שהיא רואה שהיא טהורה כי לאשה מינקת אין דם וסת –אין לו מה לענות.
4. לכן הוא לא מתיחס כלל
לעדות
שאמר לאשה שרתה דם אחרי הפלה שהיא טהורה כי זה רק "קצת" דם – אין לו מה לענות.
5. לכן הוא לא מתיחס כלל
לעדות
שאמר לזוג צעיר על דם בתולים שהוא אינו מטמא כי זה פצע – אין לו מה לענות.
6. לכן הוא לא מתיחס כלל
לפסק דין של בית דין ירושלים
הקובע שהוא סרבן ושאסור לשאול אותו ולתת במה לדיעותיו – אין לו מה לענות.
7. לכן הוא לא מתיחס כלל
לפסק הרבנים הקובע שהוא מכשיל בזדון ושאסור לקרוא בספריו
(באתר פורסם שחתמו על זה הרב יעקב יוסף הרב ליאור וכן תומך בזה הרב קרליץ. אך לאחרונה בציבור פורסם הפסק שעליו חתומים גם אב בי"ד האיזורי ירושלים הרב אברהם כלאב (שהוא המנסח את המכתב) והרב אליקים לבנון. וכן חתם על מכתב זה הרב שמואל טל והרב של מושב נחלים ועוד רבנים –אין לו מה לענות (אף שיש להניח שבעצם בגלל מכתב זה הוקם האתר החדש של תומכיו).
גם אם כל מה שכתב אבינר באתר החדש שלו היה נכון מאה אחוז, בדברים האלו שאינו עונה עליהם כלל היה בעצם די בכדי שכל בר דעת יבין שעל כל אחד לפרוש ממנו ולהוציא את ספריו ומאמריו מביתו ולא להעיז לפנות אליו בכל שאלה. גם אם יש למישהו רב שמורה לו אחרת אסור לו לשמוע בקולו כפי שביארנו במאמרינו המוצג באתר על אמונת חכמים בענין רב שאומר על ימין שהוא שמאל.
מכל מקום כיון שאבינר כתוב שם דברים נוספים שיכולים אולי לבלבל אנשים וחלק מהדברים נוגעים אלי אישית חשבתי לנכון להסביר כמה דברים אף על פי שאני מנוע מלהסביר הכל מהטעמים שאבאר לקמן.
א.
בענין איסור לשון הרע אבינר מביא את הפסק של בי"ד האיזורי בחשון תשס"ו האוסר הפצת חוברת בשם 'בירורי דברים' המכילה גם דברים שנידונו בבית הדין האיזורי בתביעה שלי ומציין שחל על זה צו איסור פירסום, ובפרט שהדבר נידון בערעור. אבינר מציין שהרב אליהו הצטרף לפסק זה.
אך האמת היא שאין לפסק זה כל משמעות כפי שהורה לנו הרב יעקב יוסף לא להתחשב בפסק זה כלל מהטעמים הבאים:
1.
למרות שאבינר טוען בעצמו שהוא יודע מי כתב את החוברת, בית הדין האיזורי לא זימן לדיון בענין זה אף אחד. אפשר לראות זאת בהחלטה עצמה שבה כתוב רק שם המבקש (בא כוחו מיטלמן) ואין צד שני. על כן לפי ההלכה אין תוקף לא להחלטת בית דין ולא להחלטה של הרב אליהו (אם בכלל הרב אליהו הצטרף לזה, ראה בענין זה לקמן).
2.
אף על פי שהאמת היא שלא הוצא בתיק של התביעה שלי צו איסור פירסום החתום על ידי שלשה דיינים, בכל זאת נזהרתי לא לפרסם דבר עד שראיתי בעיני שאבינר בעצמו מפרסם את פסק בית הדין. כמובן שאי אפשר לחייב צד אחד לשתוק כאשר הצד השני עושה ככל העולה על רוחו.
3.
מפליא שאבינר מעיז להשתמש בהחלטה זו כאשר באותו אתר הוא מפרסם את פסק בית הדין עם חלק מנימוקיו ולמעשה הוא 'מצפצף' על החלטה זו בתוך כדי דיבור.
4.
כמובן שבית הדין האיזורי אינו רשאי לאסור על פרסום החלטה שעליה חתמו דיינים אחרים כשהם עצמם רוצים בפירסומה. במקרה זה אנו פועלים על פי הנחית הדיינים שישבו בהרכב שמונה ע"י הרב אליהו, הרב ליאור והרב יוסף שהורו לפרסם את ההחלטה ואת העדויות שהיו בפני הועדה בכל דרך אפשרית. גם הרב אליהו והרב שפירא הורו לפרסם את החלטתם.
ב.
בענין התביעה שלי על כך שאבינר פורץ גדרי צניעות (מה שמכונה אצל אבינר 'עלילת הנשים'), אני מנוע כרגע מלחשוף כאן את הכל כיון שהענין עומד כבר כשלוש שנים (מסיון תשס"ה) בפני בית דין הגדול בערעור, ואמור להיות דיון בענין בכ"ח אדר א' תשס"ח. אציין רק את העובדה שבאורח פלא אבינר אינו מזכיר כלל שעל החלטה זו הוגש ערעור לפני שלוש שנים ולמרות שאבינר מיוצג על ידי עשרה (כן כן זו לא טעות -- עשרה !!!) באי כח משלשה משרדים של עורכי דין ובאי כח בכירים ובעלי שם ואגרופים, ואני איני מיוצג כלל, בית דין הגדול לא דחה את הערעור.
ג.
בענין הציטוט מפרופסור לאור שפורסם במעריב והחלטת הפרקליטות שאין במעשי אבינר עבירה פלילית אציין שכל אחד מבין שכאן מה שקובע הוא מה אומרת ההלכה, מעולם לא הסכמנו שאנשים אלו יבדקו או יביעו עמדה בענין, ולא הגשנו כל תלונה לפרקליטות. עיתון מעריב רק שימש לנו כשופר להתרות ולהזהיר את הציבור מאדם מסוכן, וכפי שהתברר גם אחר כך צדקנו מאוד בכך שהיה צורך להזהיר ממנו (גם הרה"ג שלמה פישר אמר לנו שהיינו חייבים להתריע ולפרסם זאת). מה שחשוב באמת הוא שגם הם למעשה מאשרים את העובדות המובאות בכתבה במעריב, דהיינו שאבינר אמר לאשה נשואה "נשיקה על מצחך" וביטויים דומים, וניסה לשדל אשה לבא עמו למקום חשוך ואפל מתחת לאדמה ולא הדליק את האור "כי האור היה מקולקל". אם הם חושבים שזה דברים שמותר לעשות שיבושם להם, לנו יש את השולחן ערוך שמגדיר מעשה כזה באבן העזר סימן יא כשידול למעשה כיעור החמור בהרבה יותר מסתם יחוד עם אשה. וודאי שזה פריצת גדרי צניעות. על העובדות האלו יש לנו הקלטות שבהם אבינר מודה בזה. אבינר עצמו לא הכחיש את העובדות, לא בתגובתו למעריב שפורסמה יחד עם הטענות של אשתי, ולא בבית הדין האיזורי.
ד.
בענין דעת הרב מרדכי אליהו כבר נכתב באתר שמה שקובע הוא מה שיש לנו חתום על ידו, כאשר על זה אנחנו יודעים שהוא חתם בודאות. ומה שיש זה ההחלטה שלו אחרי שאבינר קיבל את סמכותו שאסור לאבינר להורות בהלכות אישות.
אני רוצה לציין כאן את מה שידוע לי אישית כאשר הייתי אצל הרב אליהו בר"ח אייר תשס"ז בנוכחות שנים מאנשי לשכתו ועם שני עדים (מיכאל פולק ויוסי צור). באתי אליו עם אשתי לאחר שהרה"ג יעקב יוסף ניסה להעלות את ענין הטענות על הוראות אבינר בהלכות נידה בפני בית דין הגדול במסגרת הערעור שלנו, ובית דין הגדול סירב לדון בענין בטענה שהרב אליהו הוא שצריך לעסוק בזה. הרב אליהו קבל אותנו בחמימות רבה למרות שהיה עסוק מאוד ולא הודענו מראש ולא תיאמנו פגישה עמו אך אמר שעלינו להגיש תלונה לרבנות הראשית (וזה מה שעשיתי אחר כך). ניסינו לשאול את הרב אליהו על מה שמפרסם אבינר בשמו שאסור להפיץ עליו את החוברת, אך הוא מיד הסיט את הנושא לענין אחר, והיה ניכר שהענין מביך מאוד אותו ואת אנשי לשכתו. ברור שאם הוא היה סבור שאיני נוהג כשורה בהפצת הדברים זו היתה ההזדמנות בשבילו לומר לי מה דעתו, אך הוא לא עשה זאת.
באותה הזדמנות אשתי שאלה אותו האם הרב אמר עלינו שאנחנו "בני בליעל" כפי שפורסם בשמו בעיתונות לאחר הכתבה במעריב לפני חמש שנים. הרב אליהו הגיב:
"מה!? אם הייתי אומר דבר כזה הייתי צריך ללכת לכל המקוואות שבעולם כדי לתקן". (אציין שכחצי שנה אחרי פרסום הכתבה נתן לי הרב אליהו (יחד עם הרב ליאור והרב גולדברג) הסכמה עם שבחים מופלגים לספרי 'מצה עשירה').
ה.
אכן יתכן שהרב גולדברג והרב אליהו אינם אומרים לכל אדם דברים חד משמעיים, אך מכל מקום ברור שאף אחד מהם לא חזר בו מהחלטתו לאסור על אבינר להורות בכל הלכות אישות. הדברים שאבינר כותב כאילו הרב גולדברג לא ישב ושמע את העדויות עם הרב ליאור והרב יוסף מגוחכים. כל אחד יכול לשאול אותו ואת הרבנים האחרים בענין ולהווכח שהוא ישב עמם בדין.
ו.
בענין הדברים שהצינעא יפה להם (כפי שהגדיר זאת אבינר) המופיעים באתר זה תחת אזהרה חמורה, אבינר סותר את עצמו בתגובתו. מצד אחד הוא אומר שהצינעה יפה להם ומצד שני כל מה שיש לו לענות הוא שהדברים מפורסמים גם בספריו. נעזוב את השאלה של ספרים (שעליה כבר קבל מכתב מחאה מתלמיד חכם המובא בספרו עצם מעצמי ח"ב). אנחנו מדברים על הרצאה שהוא מסר לנשים תמימות שבאו לשמוע דברי תורה ומצאו את עצמן עומדות בפני אדם שמדבר על אברי גופן בלשון הכי בוטה שאפשר. האם שמעתם על רב כלשהוא שמדבר בצורה כזו עם נשים. לפי עדות של הרבנית מלמד אפילו הרב טאו נזף באבינר על זה ולכן אבינר הפסיק את השיעורים האלו.
ז.
גם בענין בד"ץ העדה החרדית אבינר מסלף ומשקר. אכן הרב יעקב יוסף הגיש עמי תביעה לבד"ץ העדה החרדית, ואבינר כתב להם שלי אין זכות לתבוע כי אני מנודה והוא מסכים לדון עם הרב יוסף רק אצל אביו הרב יוסף, אך כמובן שהבד"ץ לא קיבל את טענותיו המגוחכות. הרי ברור שגם אם הייתי מנודה אין זה שולל ממני את זכות התביעה, וגם ברור שאין מקום לחייב בן לדון אצל אביו כשהוא דיין יחידי ופסול לדון (אפילו מי שמקבל עליו לדון בצורה כזו יכול לחזור בו כמבואר ברמ"א חו"מ סימן כב), מה גם שהרב עובדיה אינו משמש דיין בשום דין למעלה מעשרים שנה, וכבר הביע עמדתו בענין לפני כן שאסור על אבינר להורות. מה שקרה הוא שלאחר שהבד"ץ קיבל את מכתבו הנ"ל של אבינר אמרנו לבד"ץ את התשובה הנ"ל, והבד"ץ החליט להתעלם ממכתבו ובקש כבר בדיון הראשון להתחיל לשמוע עדים. מאחר שבאנו לחתום שטר בוררות בלבד לא היה עמנו עדים ועל כן נקבע דיון לשבוע הבא, ובינתיים קבע הבד"ץ שאסור לו להורות עד שיתבררו הדברים. בינתיים קרה ככל הנראה משהו מאחרי הקלעים שבעקבותיו הבד"ץ החליט למשוך ידו מהענין ולא נתן לכך שום נימוק. לכן הגשנו לאחר מכן תביעה לבד"ץ של הרה"ג לוין (הפועל מטעם הרב אלישיב, ובענין זה בהתיעצות ישירה עמו) והוא פסק את הפסק המובא באתר זה. כמובן שגם רבנים חרדים מחוייבים להביע עמדתם כאשר יש מאן דהוא הפורץ את חומת הדת ומכשיל בזדון אנשים תמימים רבים. מה גם שיש אנשים רבים שאורח חייהם חרדי שמכבדים אותו ושומעים את שיעוריו ועל כן בד"ץ ירושלים של הרה"ג לוין הפנה את פסקו במיוחד למכון פועה הפועל בשיתוף עם חרדים ולרדיו קול חי.
ח.
בענין החלטת בי"ד של הרב גדעון פרל שאבינר חייב להחזיר את התמונות שגנב מהרב זאב נוימן, אבינר טוען שהדיון שם היה על פיטורי הרב זאב נוימן. כמובן שהוא לא מציג את ההחלטה המובאת באתר שבה נכתב מפורש שהמדובר בטענה שאבינר מסרב להחזיר לרב נוימן את התמונות של הרב צבי יהודה זצ"ל שהיו בבעלותו שזה ממש איסור גזל. אפשר גם להתקשר לרב זאב נוימן ולוודא את הדברים (הוא גר בקרית משה בירושלים).
ט.
בענין חוות הדעת של הרב אלרן אציין שאני תבעתי אותו ואת הרב טאו והרב שטרנברג לבי"ד של המועצה דתית בירושלים על הטעית הציבור, שהרי ברור לכל מי שיש מוח בקדקדו שהתלונות נגד אבינר אינם על צבע 'בורדו' כלשהוא אלא העדויות המצמררות המובאות באתר. הם סירבו לבא וביקשו בית דין איזורי, וגם שם ניסו עד עתה להתחמק מדיון ושילמו הון עתק לשני באי כח כדי להתחמק מהדיון. מחר (טו באדר א') בעז"ה צריך להיות דיון בענין.
י.
אגב, בכל החוברת של הרב אלרן לא מוזכר כלל פוסק כלשהוא שמתיר גוון בורדו למרות שהוא עצמו טוען שעל זה האשימו את אבינר. כמו כן הוא כותב שכל פוסק ששאלו אותו אמר להם מה הם מקורותיו אך למרות שכל החוברת נכתבה כדי להגן על אבינר משום מה לא מצויין מה אמר להם אבינר, מה הם מקורות פסיקתו. אציין שבפני וועדת הרבנים הרב גולדברג הרב ליאור והרב יוסף הושמעה עדות של הרב בורשטיין על כך שאבינר אמר לו שמקורותיו הם מהרב אוירבעך מטבריה. הועדה שאלה את הרב אוירבעך על כך וקבלה ממנו תשובה שאבינר מעולם לא שאל אותו ולא שימש אותו בענינים אלו.
יא.
לסיום אציין שלדעתי הענין יכול להיות מוכרע רק על ידי הרבנות הראשית, והם מושפעים מאוד מהלך הרוחות בציבור. הגשתי לרבנות הראשית תלונה בענין, ולאחר לחצים שונים ופניה אישית של הרב ליאור לרב מצגר הם קבלו החלטה להקים ועדה שתבדוק את הענין, אך לא קבעו מי ידון ומתי. הענין תלוי בלחץ ציבורי מי שיכול לעזור בענין אם זה עורך דין, או בעל ממון או בעל השפעה או יוזמה (אפשר לארגן הפגנה קטנה בענין) מתבקש להתקשר אלי 054-3106102. בינתים אני קורא לכל מי שמשתכנע והענין קרוב לליבו להעביר את המסר הלאה לפרסם ולדבר ולהזהיר ואני תפילה שנזכה בקרוב לראות בהצלת עם ישראל מציפורניו של הרשע הזה, ונחזור כולנו בתשובה שלמה.
|
